גניבת עין - האם באמת מדובר בהפרת זכות יוצרים
כללי
הגדרת "גניבת עין" כעוולה היא להעניק מונופול בלתי מוגבל בזמן על המוניטין הקיים לבעל עסק במוצר או שירות מסוים, ומניעת העתקה של המאפיינים המזהים והייחודיים של אותו מוצר או שירות. עוולת גניבת עין היא עוולה נזיקית המנצלת את שמו הטוב של בעל המוצר/השירות ע"י הטעיית הציבור לסבור שהמוצר/השירות הנמכרים להם שייכים לאחר. גניבת העין פוגעת בבעל המוניטין אשר השקיע ביצירת המוניטין, היא נוגסת במכירות שלו ולעתים פוגעת במוניטין שלו, כאשר המוצר או השירות המתחזה אינו עומד ברמה והאיכות של בעל המוניטין.
מהם התנאים לגיבוש עוולת גניבת עין:
התפיסה עליה מושתתת עוולת גניבת העין הינה מניעת הטעיה, קרי: מניעת נסיבות שבהן פלוני גורם לכך שהטובין מטעמו ייחשבו בטעות כטובין של אחר אך אין להטיל אחריות על פי עוולה זו, אלא רק באותם המקרים בהם רכש הנפגע מוניטין בטובין, כלומר, כאשר הציבור מזהה את הטובין עם עסקו של הנפגע. החוק קובע שניתן לתבוע בגניבת עין רק כאשר התובע והנתבע כאחד הם עוסקים, המנצלים את המוניטין במוצר במהלך עסקם ובקשר אליו. מכאן, שמי שיצר מוניטין שלא בקשר לעסקו, או שהמוניטין נגזל שלא למטרת שימוש עסקי, לא יהנה מהגנת גניבת העין.
מעוניין בפרטים נוספים - ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
לתאום פגישה בטלפון, התקשר 052-2555450 או לחץ/י כאן.
להוכחת עוולת גניבת העין, נדרשים להתקיים שני תנאים מצטברים:
התנאי הראשון – מוניטין – הוכחת קיומו של מוניטין בנוגע לשירותים או לטובין נשוא העוולה. הביטוי "מוניטין" אינו מופיע בחוק העוולות ואף לא הופיע בסעיף 59 לפקודת הנזיקין, אך ברור כי תכלית העוולה היא להגן על זכותו הקניינית של התובע במוניטין הקיים לו בעסקו להבדיל מהגנה על האינטרס של ציבור הצרכנים מחשש שיוטעו. למעשה אין הגדרה ממצה למינוח מוניטין ולהלן יובאו חלק מהמבחנים הנהוגים בפסיקה:
מבחן השקעת המשאבים בפרסום – בוחן כמה משאבים הושקעו בפרסום ע"י הנפגע להוכחת מוניטין.
מבחן השימוש הממושך והנרחב – הבוחן מה מידת היקפי המסחר והשימוש לאורך זמן בטובין של הנפגע.
מבחן החיקוי הפונקציונלי לעומת החיקוי החזותי ועצם החיקוי עצמו.
סימן מסוים בו מתוארת הסחורה, מוצאה הגאוגרפי
לשם גיבוש גניבת העין אין צורך להכיר את בעל המוניטין בשמו ודי בלהתכוון לרצות לרכוש את המוצר עפ"י תיאורו החזותי. מכאן, די שיוכח כי ציבור הרוכשים מבדיל את סחורתו של התובע מזו של אחרים ומסוגל לזהות את מקורה אם ע"י שם המוצר ואם ע"י תיאורו החזותי.
רק כאשר יתקיים חיקוי חזותי, המעניק לציבור הצרכנים אינדיקציה למקור, ניתן יהיה לטעון לקיומו של מוניטין.
התנאי השני – הטעיה – משהוכח קיומו של מוניטין, על התובע להוכיח כי קיימת סכנת הטעיה של קהל הלקוחות באשר למקור הטובין או רכיבים מהותיים אחרים שלהם. די בסכנה ובחשש סביר להתקיימותה ולא בהטעיה בפועל. המבחנים לבדיקת הדמיון בין המוצרים בתביעה בגין גניבת עין זהים למבחנים אשר נקבעו בפסיקה בעניין הפרת סימן מסחר. עם זאת, בניגוד לתביעה בגין הפרת סימן מסחר, אשר דורשת הוכחה כי שימוש מסחרי נעשה בסימן דומה או זהה לסימן הרשום, עוולת גניבת עין זקוקה גם להוכחת סגולותיו המאובחנות של הסימן – פירוש הדבר הוא כי יש להוכיח שקיים אלמנט מסוים במוצר, המצביע על מקורו, ואילו קהל הצרכנים רוכש את המוצר על שום האלמנט המצביע על אותו מקור נחשק:
מבחן המראה והצליל / העין והאוזן בית המשפט יבדוק בעצמו האם קיים דמיון בין המוצרים השונים.
מבחן סוג הלקוחות וסוג המוצרים הלקוח הסביר והרגיל אינו זוכר את כל פרטיו של המוצר הספציפי, אלא אם המוצר הוא ייחודי או שהלקוח הוא בעל מקצוע מיומן, ולכן הבחינה תעשה באופן כללי.
מבחן הנסיבות המאגד בתוכו את שאר הנסיבות הספציפיות של המקרה שלא הובאו בחשבון במבחנים האחרים ויכללו שיקולים כמו: ניסיונות חיקוי של המוצר בעבר, מס' היצרנים בשוק המייצרים את אותו המוצר, איכות המוצרים של התובע והנתבע ומידת תום הלב של הנתבע. אין מדובר ברשימה סגורה של שיקולים אלא ביהמ"ש יכול להתייחס לשיקולים נוספים והכל בהתאם לנסיבות.
כאמור, את הסיכון להטעיה, כמו כל רכיב אחר בתביעה, יצטרך להוכיח התובע. משהוכיח התובע סיכוי עקרוני להטעיה, אין חשיבות למצבו הנפשי של הנתבע (האם באמת התכוון להטעות, או לא). אולם, אם יצליח התובע להוכיח כוונה, עשוי הדבר לחזק את החשש להטעיה. למרות זאת, לכוונה להטעות, לטיב פעולותיו ולמודעותו של הנתבע משקל ראייתי חשוב. דעה אחת סוברת כי הוכחת כוונה להטעות מפחיתה את נטל הוכחת קיומה של סכנת ההטעיה מתוך ההנחה שכוונתו של הנתבע אכן צלחה. דעה שנייה סוברת, כי הוכחת כוונה להטעות יוצרת חזקה לקיומה של סכנת הטעייה שמעבירה את נטל ההוכחה אל הנתבע שעליו להוכיח כי לא מתקיימת סכנה להטעיית הציבור , ובכך מחמיר ביהמ"ש עם נתבעים שפעלו בכוונה להטעות.
סעדים ותרופות
התרופות הניתנות באמצעות חוק עוולות מסחריות מחזקות את ההגנה על רכושו הרוחני של התובע אשר מוגן כ"קניין" על-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומבקש לספק כלים להתמודדות עם תופעות אלו שלא זוכות לטיפול ראוי בדרכים חוץ משפטיים. עפ"י ס' 11 לחוק זכאי מי שנפגע מגניבת עין לתבוע את כל התרופות הקבועות בפק' הנזיקין במקביל לתרופות המיוחדות הנוספות בחוק העוולות המסחריות – סעד הציווי, הפיצוי וההשבה.
צו מניעה – זהו הסעד המרכזי בגין גניבת עין
פיצויים – תובע שהצליח בתביעתו, לצידו של צו מניעה, זכאי תמיד לפיצוי נומינלי שמביע את הכרתו של ביהמ"ש בזכייתו. מתוקף סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות יכול ביהמ"ש לפסוק לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסכום של 100,000₪ שקבלתו אינה מצריכה את התובע להוכיח את קיום הנזק ושיעורו. כאשר התובע מבקש לזכות בפיצוי גבוה יותר מהפיצוי הנומינלי, עליו להוכיח כי נגרם לו נזק ממוני, וכי גניבת העין היא הסיבה לאותו נזק ממוני.
צו אנטון פּילֶר– סעיף 16 לחוק העוולות מאפשר כניסה ברשות לחצרים של החייב במטרה לתפוס את המוצרים הפוגעים במוניטין או ראיות ספציפיות הקשורות לסוגיה ובכך למנוע את הגדלת הנזק, יחד עם זאת מדובר בסעד פולשני שהשימוש בו יותר במקרים קיצוניים.–
השמדה וחילוט של מוצרים מפרים – מדובר בסעדים חלופיים המגיעים אלינו מהדין האנגלי והאמריקאי שאומצו בחוק עוולות מסחריות בכל הנוגע למוצרים המפרים סוד מסחרי, או, יוצרים גניבת עין. סמכות זו תופעל כמוצא אחרון, כאשר אין למוצרים אלו שימוש אחר, היכול להיות חוקי.
סוף דבר
אין ספק כי קיים מתח בין הזכות לקנין לבין הזכות לחופש העיסוק. רבים הם הפעמים שחברות פונות אל ביהמ"ש ומבקשות לקבל צו מניעה כנגד שיווק או פרסום של מוצר מתחרה מחשש לתחרות בלתי הוגנת או מחשש לרכיבה על גל הפרסום והמוניטין שהחברה עמלה עבורו. במקרים רבים אין מדובר לא בכוונה ולא בידיעה של חשד לגניבת עין ובתי המשפט צריכים להיזהר ממתן צווי מניעה זמניים שיכולים להרוס את הנתבע גם אם יצא זכאי לאחר מכן. עם המעבר של חלק מפעילויות השיווק, הפרסום והמכירות לערוצי האינטרנט והטכנולוגיה יש לתת את הדעת גם למצבים בהם יכולים אלו הרוצים לנצל את המוניטין שנצבר למוצר או לחברה בגין מוצר ו/או שרות להתחבא מאחורי מסך האינטרנט באתר הנמצא באי אזוטרי כזה או אחר ולמכור מוצרים הנושאים את שם המוצר או החברה כאשר בפועל אין המוצר ו/או השרות זהים כלל וכלל והצרכן יגלה זאת רק לאחר הרכישה.
מעוניין בפרטים נוספים - ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
לתאום פגישה בטלפון, התקשר 052-2555450 או לחץ/י כאן.
________________________________________________
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד.
עו"ד מיכאל אברם עוסק בליווי וייצוג לקוחות, יזמים וחברות, בהגנה ורישום על זכויות קניין רוחניות (IP), זכויות יוצרים וסימני מסחר, וייצוג לקוחות בגין הפרת זכויות יוצרים וסימני מסחר.
