ניכור הורי

ניכור הורי – מהו, ואיך ניתן להתמודד?

ניכור הורי הוא מצב בו ילד אינו מעוניין לקיים קשר תקין עם מי מהוריו מבלי שתהיה לכך סיבה אובייקטיבית מוצדקת. לרוב, הדבר נגרם כתוצאה מהשפעה ישירה של אחד ההורים על הילד, בין אם במילים או על ידי הפעלת מניפולציות רגשיות (לרוב הורה משמורן, המבלה יותר זמן תדיר עם הילד). תופעה מצערת זו הינה לרוב תולדה של גירושים ״רעים״, כאלה שיצרו קרע משמעותי ביסוד התא המשפחתי והיא מתקיימת מתוך יצר נקמנות של מי מההורים שמאמין כי בכך הוא יעניש את ההורה האחר או יביאו לכדי קבלת החלטה שתיטיב עם ההורה המנכר על חשבונו של ההורה המנוכר.

מה נחשב לניכור הורי?

על מנת לטעון כי ניתוק קשר מהווה ניכור הורי (שכן לא כל ניתוק קשר הוא תוצאה של הסתה מכוונת), על ארבעת הקריטריונים הבאים להתקיים:

• מערכת היחסים בין ילד להורהו המנוכר הייתה בעבר תקינה.
• מערכת היחסים אינה מאופיינת באלימות, הזנחה או נטישה.
• ההורה המנכר (המסית) מפעיל שליטה פסיכולוגית, הסתה ומידור כנגד בן זוגו לשעבר.
• הילד המשותף מראה סימנים של חשיבה והתנהגות מנכרים כלפי הורהו המנוכר.

ניכור הורי יכול להתבטא בעידוד ההורה המנכר את ילדו להפגין יחס עוין כלפי ההורה המנוכר או ״גיוסו״ לקואליציה נגדו, למשל בטענה שההורה השני אינו אוהב אותו או שהינו אדם מסוכן, או על ידי הבעת כעס או תסכול על כך שהילד בקשר עם ההורה השני. במישור המשפטי, הניכור יכול הדבר להתבטא בהפרה של זמני שהות – כמו למשל ביטולם מבלי התרעה, או שכנוע הילדים שלא להגיע למפגש עם ההורה האחר, או לנהוג בהם באלימות ולבזות את ההורה האחר בפרהסיה. במקרים קיצוניים יותר, מדובר בהגשת תלונות שווא במשטרה בגין אירועי אלימות או הזנחה שלא התרחשו, ואפילו נהיגה באלימות כלפי ההורה המנוכר. חשוב לציין כי האלימות יכולה להתבטא באופן מילולי, תוך השפלת ההורה האחר בפני הילד שלומד ומחקה את ההורה המנכר בהתנהגותו האלימה והמבזה את ההורה המנוכר.

כמו שניתן לדמיין, השלכות ניכור הורי על ילדים הינן מרחיקות לכת הרבה מעבר למאבק המשפטי בין ההורים המתגרשים. ילדים שאולצו ״לבחור צד״ או אפילו לנתק קשר עם אחד מהוריהם יישאו צלקות נפשיות עמוקות שילווי אותם למשך כל החיים, וישפיעו על תחושת הביטחון העצמי שלהם ויכולתם להתקשר בקשר חיובי ובונה עם בני זוג עתידיים מעבר להרס מערכת היחסים שלהם עם ההורה המנכר.

מסיבה זו, חשוב לטפל בניכור הורי בהקדם האפשרי, ובליווי אנשי מקצוע המיומנים לכך.

כיצד בית המשפט יכול להגן על מערכת היחסים בין הורה מנוכר לילד?

נוהל הנשיאה חיות מ-2020, שהפך לאחרונה להוראת קבע, מכתיב את הצעדים שצריכות הרשויות השונות לנקוט (למעט בתי הדין הרבניים) ולוחות הזמנים הצפופים שיש להן לפעול בכדי להגן על הקשר בין ילד להורהו. זאת, מתוך חשיבה על טובת הילד והתפתחותו הרגשית התקינה, ובכדי למנוע את הסיכוי לגרימת נזק בלתי הפיך למערכת היחסים עם ההורה המנוכר.

הנוהל גם מציג סעדים להם זכאי הורה מנוכר במקרה של ניכור הורי. בין היתר, אלה יכולים להיות שינוי של הסדרי השהות הקיימים בכדי להגביל את ההשפעה של ההורה המנכר ולאפשר יותר זמן להורה המנוכר לשקם את מערכת היחסים עם ילדו, ואף הפסקת תשלום מזונות

במקרים מסוימים, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה נזיקית כנגד ההורה המנכר, עם ראיות או החלטות בית המשפט המכירות בניכור שהתקיים על ידו ולתבוע בסכומי כסף מכובדים בשל מעשיו של ההורה המנכר. במקרים לא מעטים, משהוכחה הטענה לניכור הורי, הכיר בית המשפט בתביעות הנזיקיות של ההורה המנוכר כנגד ההורה המנכר ופסק תשלום פיצויים של עשרות ומאות אלפי שקלים, בין היתר כדי להרתיע הורים מלנכר את ההורה הנוסף.

אחת הטענות הרבות שבהן הורה מנוכר משתמש כדי להגדיר את ההורה המנכר, היא נרקיסיזם. כלומר הטענה היא כי מדובר בהורה נרקיסיסט שאינו בוחל בדבר כדי לפגוע בצד השני, כשהוא בעצם מתרכז רק בצרכיו ורצונותיו שלו, גם אם הדבר יבוא על חשבון הילד. לרוב טענה זו צודקת, כאשר מדובר בהורה נרקיסיסט, אך לעיתים אנו משתמשים במושג זה כאשר אנו רוצים לתאר את הניכור, אשר בסופו של דבר נובע בשל הסתה אלימה (נפשית), אם בשל רצון לשפר את מצבו הכלכלי של ההורה המנכר, או בשל הקנאה של ההורה המנכר על כי ההורה הנוסף המשיך בחייו והשתחרר לחלוטין מאחיזתו של ההורה המנכר או בכדי להתנקם בהורה הנוסף שיצא עם רכוש כתוצאה מהגירושין/הפרידה, בעוד שההורה המנכר נאלץ לעבוד קשה כדי להשיג את הרכוש שחולק כלאחר יד באופן שווה בין הצדדים (כך מנקודת השקפתו של ההורה המנכר).

נקודה חשובה לציון הוא כי בתי המשפט, על אף המודעות והבנה לניכור ומה שמוגדר על ידם "זמן ילד בניכור הורי".  "זמן ילד" מתייחס למידת הזמן שהניכור וההסתה שהילד חווה נמשך ומחמיר. ניכור הורי יכול להתרחש בכל גיל, ולא משנה אם הילד צעיר או בוגר, כאשר הוא מסרב להיפגש עם ההורה המנוכר או נמנע מקשר איתו או עם בני משפחתו של ההורה המנוכר. ככל שתהליך הניכור מתמשך זמן רב יותר, כך הוא מחמיר ועלול להוביל להשלכות קשות יותר על הילד, משפחתו ועתידו הנפשי, כמו גם יכולתו להיכנס למערכות חיים בריאות עם בני זוג בעתיד.

אך לא כל סירוב של הילד היא ניכור הורי. לעיתים מתברר כי ההורה שטוען לניכור מתכוון להשתמש בזה כאמצעי איום ולחץ על ההורה שמואשם בניכור, אך לא כך הם פני הדברים. שימוש באיום שכזה, יכולה להתהפך ולהפוך לחרב פיפיות, כאשר הילד יבהיר כי ההורה מסרב להפגש איתו בתואנות מטענות שונות, ומאשים בכך את ההורה עימו הילד חי בשגרה. טענות מסוג זה, שיגיעו לבית המשפט, יידחו, וההורה המאשים, יאלץ לשאת בעלויות כבדות בשל מעשיו.

עו"ד ומגשר מיכאל אברם מתמחה בדיני משפחה, גירושין, ירושות וצוואות, מקרקעין, תחומים אזרחיים ועוד. ניסיונו הנרחב בתחומים שונים נותן ללקוחותיו ערך מוסף משמעותי. מוזמנים ליצור קשר בטלפון 052-2555450 או לפנות בדוא"ל: michael@avram-law.co.il