מזונות ילדים

מזונות ילדים על רגל אחת

החוק בישראל מחייב הורים לדאוג לכלכלת ילדיהם, מה שמכונה ״מזונות״. עם זאת, החוק אינו קובע את גובה שיעור המזונות, ואת אופן חלוקת העלויות בין הורים פרודים – אלה נקבעים או בהסכמה בין הצדדים או, בהיעדר הסכמה, על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הדתיים. מירוץ הסמכויות בין הערכאות הוא בעל חשיבות מכרעת כאן בשל פערי התפיסה המשמעותיים ביניהן, כשלרוב בתי המשפט ייטו להכריע באופן שיוויוני יותר ובתי הדין מתוך תפיסה מסורתית יותר של תפקיד כל אחד מההורים במסגרת המשפחתית.

עם זאת, שתי הערכאות מכירות בכך שמזונות הם זכותו של הילד ולא של הורהו, ולכן כל החלטה בנדון חייבת להתבסס על טובת הילד ועל צרכיו כדי שתהיה תקפה ומחייבת. זאת, בין אם אופן החלוקה הוסכם בין ההורים עצמם (מהלך המחייב את אישורו של בית המשפט או הדין), ובין אם נקבע על ידי ערכאה שיפוטית.

מהו גיל הזכאות למזונות ילדים? הורים חייבים במזונות ילדיהם עד גיל 18, ובמזונות מופחתים במהלך שירותם הצבאי, בשירות לאומי או שנת שירות.

מה כוללים דמי מזונות?

• ״דמי מדור״ או עלות מגורים, בהם נכללים דמי שכירות או משכנתא, חשבונות חשמל, מים, ארנונה, ועד בית ועלויות תחזוקה.
• הוצאות חינוך, כגון דמי מעון, חוגים וקייטנות.
• הוצאות מיוחדות כמו טיפולי חירום רפואיים, תרופות, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, טיפולים לילדים עם צרכים מיוחדים, כאלו שאינם בסל הבריאות או בסל החינוך ועדיין יש חשיבות לדאוג לקבלתם.

כיצד מחושבים דמי המזונות?ֿ

בפתח התשובה לשאלה הזו חשוב להדגיש כי אין לה תשובה אוניברסלית. גובה דמי המזונות נגזר משלל גורמים פרסונליים ומעדכוני פסיקה (הן בבית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הדתי) המנסים לשקף את אורחות החיים המודרנית. אם כן, בבוא ההורים לדון בנושא במסגרת הליך גישור או דיון משפטי, אלה הקריטריונים לקחת בחשבון:

• גיל הילד – ההלכה היהודית מטילה על האב חבות מוחלטת בעלות מחייתו של ילד מתחת לגיל 6. זאת, חרף פסיקה של בית המשפט העליון שלא להחיל חלוקה כזו באופן אוטומטי. אי ציותו של בית הדין הרבני להחלטה נידון בימים אלה בבית המשפט בעליון בשבתו כבג״ץ.
• בתי המשפט לענייני משפחה אימצו את ההלכה וכעת בבואם לפסוק דמי מזונות, קיימת חשיבות רבה לדין האישי של ההורים ואם מדובר ביהודים, הרי שחובתו של האב לזון את ילדיו היא מדין תורה עד גיל 6.
• לאחר גיל 6, הדין הוא מדין מצווה ועל כן הבחינה תהיה עפ"י הקריטריונים הבאים:
• צרכי הילד בראש ובראשונה.
• רמת החיים אליה הורגל הילד – האם אורח החיים שלו כולל הוצאות מעבר ל״צרכים בסיסיים״? למשל, אם הוא גר ביישוב יוקרתי, הולך לבית ספר פרטי, וכו׳.
• שכר ההורים וזמני שהות – פסיקת העליון בע״מ 919/15 מ- 2017 ניסתה להשוות את אופן חלוקת הנטל בין ההורים, בקובעה כי אם כושר ההשתכרות של ההורים והיקף זמני השהות ביניהם פחות או יותר שווים, לא ישולמו דמי מזונות, אך בתי המשפט מתחשבים גם במצבם הכלכלי של כל אחד מהצדדים.
• החלטה בדבר דמי המזונות של הילדים יכולה להשתנות מקרה והתרחש שינוי מהותי בנסיבות של אחד הצדדים, כמו אובדן עבודה או לחלופין, קידום משמעותי בקריירה, או גידול במשפחה הנוספת של המשלם ומצד שני, נישואים של האישה ומעבר להתגורר בבית יחד עם בן זוג שיכול להשפיע על דמי המדור.

בשנת 2025, גובה דמי המזונות הממוצע נע בין ₪1,600 ל- ₪1,900 לחודש לקטין, להבדיל מתשלום עבור מדור והוצאות מדור שאינן נכללות בסכום האמור, לכך כמובן יש להוסיף את מחצית ההוצאות החריגות שאינן נמצאות בסל הבריאות או החינוך. לפי הלכת ורד, סכום זה אינו חל אוטומטי על כל ילד, בשל ההבנה כי הוצאות מסוימות אינן משתנות אם להורים יש ילד אחד או שלושה – כמו דמי ארנונה.

ריבוי הקריטריונים הקובעים לצורך חישוב דמי המזונות מחייבים ליווי צמוד ומקצועי של עורך-דין הבקיא ברזי החוקים השונים, אופי הערכאות השונות והפסיקות האחרונות.

עו"ד ומגשר מיכאל אברם מתמחה בדיני משפחה, גירושין, ירושות וצוואות, מקרקעין, תחומים אזרחיים ועוד. ניסיונו הנרחב בתחומים שונים נותן ללקוחותיו ערך מוסף משמעותי. מוזמנים ליצור קשר בטלפון 052-2555450 או לפנות בדוא"ל: michael@avram-law.co.il