מזונות אישה

מהם מזונות אישה ומי זכאית להם?

מזונות אישה הינם תשלום חודשי בו מחויב הבעל עפ"י ההלכה היהודית מרגע שבני הזוג נפרדו ועד שתהליך הגירושים ההושלם. לעיתים מדובר במזונות אישה שמשולמים גם לאחר הגירושין, תשלום זה לרוב יקרא "מזונות משקמים". כאמור, עפ"י ההלכה היהודית, שרואה בבעל כמי שאחראי לכלכלת האישה ומזונותיה, כל עוד האישה מתגוררת תחת גג ביתו, ולעיתים, גם כאשר האישה צריכה להמשיך ולבנות את חייה מחדש לאחר הגירושין. אם הבעל אינו מקיים את חובתיו כלפי האישה, או שנטש אותה לטובת אישה אחרת, השאירה עגונה, או מאס בה, רשאית האישה לתבוע את המזונותיה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. גובה המזונות שיקבעו לאישה, לרוב יהיה שווה לסכום הדרוש לה על מנת לשמור על רמת החיים אליה הורגלה, בהתאם לעקרון ״עולה עימו ואינה יורדת עימו״. משכך, התשלום מיועד לכסות את עלות הדיור, הוצאות דיור, מזון, תחבורה, ביגוד וכדו'.

כאשר האישה באה לתבוע את מזונותיה, יבחנו מצבו הכלכלי של הבעל, יכולות ההשתכרות שלו, מצבת הנכסים שלו, במקביל למצבה הכלכלי של האישה, לרבות הכנסותיה, רכושה וכדו'. בית המשפט ו/או בית הדין ישקלו את כל אלו בעת חישוב מזונות האישה להם היא זכאית. בעוד שבית המשפט שוקל עניינית את מצבם הכלכלי של בני הזוג, הרי שבעת הגשת תביעה לבית הדין הרבני, יבחן ז ה האחרון, גם ענייני מוסר כמו האם אחד מבני הזוג בגד בשני, או האם האישה עזבה את ביתם המשותף מסיבה ״לא מוצדקת״ המגדירה את האישה כ"מורדת", האם מי מבני הזוג מאס זה בזו או להיפך, האם קיים הבעל את חובותיו כלפי האישה (מזונותיה, כסותה ועונתה), ומצד שני, האם עשתה האישה מעשה מכוער, האם מאסה בבעל, האם בגדה בו או לא מילאה חובותיה כלפיו.

ממה מושפע חישוב מזונות אישה?

• בראש ובראשונה מצבם הכלכלי של כל אחד מבני הזוג – יכולת ההשתכרות ונכסים מניבים בעת הפרידה.
• רמת החיים אליה הורגלה האישה.
• האם יש בידי הבעל נכסי צאן ברזל (מדובר בנכסים שהביאה עימה האישה לנישואין, שפירותיהם שייכים עפ"י ההלכה לבעל, אך הנכסים עצמם שייכים לאישה ובעת הגירושין, נכסים אלו יוחזרו לידיה של האישה בשלמותם, כשהאחריות לכך חלה על הבעל).
• נכסי מילוג – בניגוד לנכסי צאן ברזל, נכסים אלו נשארים בידי האישה וימשיכו להישאר כך, את הפירות המופקים מהם שייכים לבעל, ובעת הפרידה, האישה תישאר עם נכסיה ועם הפירות שניתן להמשיך ולהפיק מהם.
• בעת הזו, גם בחוגים הדתיים, ניתן למצוא יותר ויותר זוגות שמסדירים את נושאי הרכוש וגם את תשלומי המזונות לאחר הפרידה, שיקראו כמזונות משקמים.

כיצד ניתן לתבוע מזונות?

ראשית, חשוב לציין כי לא ניתן לתבוע מזונות רטרואקטיבית – כלומר, זכאות למזונות נספרת מרגע הגשת התביעה באחת מהערכאות שהזכרנו, המועד הקבוע לתשלום מזונות הוא מועד יצירת הקרע (המועד הקובע לעניין הגירושין/פרידה. לגבי התקופה שבין הפרידה הפיזית לבין ההחלטה הסופית בתביעת מזונות, יכולה אישה לתבוע מזונות זמניים, סעד מיידי שיסייע לה להמשיך לכלכל את עצמה עת היא מחכה להכרעה. חשוב לציין, מזונות זמניים לרוב ייקבעו לפי הערכת בית המשפט באופן כללי את צרכיה המיידים של האישה, ולא יכללו חיי מותרות.

בית הדין הרבני נוהג להשתמש בכלי זה של תשלום מזונות אישה גם במקרה שבו הבעל נפרד מאישתו אך מסרב להתגרש ממנה ולתת בידיה גט, לפעמים גם לצורך השגת יתרונות כלכליים או ויתורים כספיים מצד האישה בכדי שתוכל להשתחרר ולהתחיל בפרק חדש בחייה. במקרה שכזה, נוטים הדיינים לחייב את הבעל במזונות אישה שיכבידו על הבעל, עד שיתרצה וישחרר את האישה מעגינותה.

בקשה למזונות זמניים צריכה שתוגש ביחד עם התביעה העיקרית למזונות, אלא אם מדובר בבקשה דחופה שאז ניתן להגישה בכל שלב.

מה תכלול התביעה?

מכיוון ששניהם נוגעים לכלכלת התא המשפחתי, ומתבססים על מצבת הנכסים ויכולת השתכרות הצדדים, על האישה להציג במסגרת תביעתה את צרכיה ורמת החיים אליה הורגלה במהלך נישואיה. לפרוס בפני בית המשפט או בית הדין הרבני את מצבה הכלכלי, לרבות חסכונות, חשבונות, מניות, נכסי מקרקעין וכל רכוש שיש ברשותה, לרבות התחייבויות וזכויות כלכליות מכל סוג. על הבעל להשיב עם מענה מלא הכולל את רכושו שלו באופן מפורט, ובית המשפט או בית הדין הם שיכריעו בשאלה זו.

עו"ד ומגשר מיכאל אברם מתמחה בדיני משפחה, גירושין, ירושות וצוואות, מקרקעין, תחומים אזרחיים ועוד. ניסיונו הנרחב בתחומים שונים נותן ללקוחותיו ערך מוסף משמעותי. מוזמנים ליצור קשר בטלפון 052-2555450 או לפנות בדוא"ל michael@avram-law.co.il