כל מה שצריך לדעת על כתיבת צוואה

זהו אולי אחד הנושאים שהכי פחות רוצים לחשוב עליהם, אך כתיבת צוואה בעוד המצווה/ים עודם בחיים, כשירים משפטית ומסוגלים להביע בבירור כיצד ברצונם לחלק את עיזבונם לאחר 120, היא הדרך הקלה ביותר להבטיח שהדבר יעשה באופן חלק ומוסכם. בנוסף, עריכת צוואה והפקדתה אצל רשם הירושה מבעוד מועד, יכולה למנוע סכסוכים כואבים בין היורשים, שעלולים להוביל לפירוק משפחות וטינה כלפי היורשים. המצווה יכול לשתף את היורשים בכוונותיו, ובכך להבהיר כי לאחר 120, הוא היה מבקש לראות את בני משפחתו נהנים מעיזבונו בהתאם לשיקולים שבחר בהם כדי לחלק את רכושו, ובכך לחסוך מקרובי ויקירי המצווה הליכים משפטיים כואבים וארוכים עד לאישור הצוואה וחלוקת העיזבון, לא לפני שהמרקם העדין שבין בני המשפחה נסדק ונחרב.

בישראל, חוק הירושה קובע ארבע דרכים לערוך צוואה:

• צוואה בכתב יד: הצוואה חייבת להיכתב בכתב ידו של המצווה, לשאת תאריך ולהיות חתומה על ידו.  (חשוב לדעת כי מקרה של חוסר באחד מאלו, יכול בית המשפט לבטל את הצוואה, גם אם היא כתובה באופן ברור וקוהרנטי, בעוד שבתיקונים בפרשנות הצוואה, לבית המשפט יש שיקול דעת מורחב שביהמ״ש יכול להשלים פגמים בצוואה ובתוכנה, אך לא אם החתימה ותאריך חתימת הצוואה חסרים).
• צוואה בעדים: השכיחה בישראל. צוואה בעדים תהיה מודפסת ותחתם בנוכחות שני עדים (לרוב עוה"ד שערך אותה ומישהו נוסף ממשרדו) שמאשרים כי המצווה עצמו חתם על הצוואה וכי היא מייצגת את רצונו של המצווה. חשוב לזכור כי עד אינו יכול להיות קטין או פסול דין, או לחלופין, גם לא מי שזוכה במנה מהצוואה או שהיה שותף לעריכתה. זאת בכדי למנוע מצב בו מישהו מנסה להשפיע על המצווה ועל האופן בו הוא מבקש לחלוק את עיזבונו.
• צוואה בפני רשות: נאמרת או מובאת בכתב לפני שופט, רשם הירושה, חבר של בית הדין הדתי או נוטריון. הם יחזרו עליה בפני המצווה, שבתורו יצהיר בכתב כי היא נערכה על ידו וכי הוא מאשר את תוכנה.
• צוואה בעל פה: פורמט בשימוש מצומצם מפאת הסיכון הטמון בו, והוא שמור רק למצב קיצון של ״שכיב מרע״ (במצב שבו אדם מאמין כי הוא גוסס וכי לא יוכל להשלים את צוואתו בכתב). צוואה כזו תיאמר בפני שני עדים אשר ירשמו זיכרון דברים לגבי תוכנה, נסיבות הכנתה בעל פה, ותאריך עריכתה. מיד לאחר מכן, עלי העדים לפנות לבית המשפט ולהצהיר בפניו כי המצווה ציווה את רכושו כאמור, וכי הם היו נוכחים ושמעו את הדברים בעצמם. חשוב לציין כי העדים לא יכולים להיות הזוכים בצוואה, כך שהדברין יאמרו רק למי שאינו בעל עניין בצוואה ואלו יעידו על כך. תוקף צוואת שכיב מרע הוא 30 יום בלבד, ואם המצווה לא נפטר בתקופה זו, היא בטלה.

צוואה שתיערך בכל אחת מהדרכים הללו תהיה תקפה כל עוד היא נערכת על ידי המצווה עצמו או נחתמה על ידו והיא ומשקפת את רצונו שלו בלבד, ללא כל התערבות, השפעה או לחץ חיצוניים. על כל אחת מהצוואות האלו למלא את רכיבי היסוד המצוינים עבורן בחוק כמו גם את הדרישות הצורניות. ההבדל בין רכיב יסודי לצורני הוא שהיעדר רכיב יסודי יביא בהכרח לביטול הצוואה, כשהיעדר רכיב צורני עלול להביא לביטולה כיוון שהוא פותח פתח להתדיינות על תוקפה בביהמ״ש לדיני משפחה.

מה ניתן לחלק בצוואה?

מצווה רשאי להורות על חלוקת כל הונו או חלק ממנו. אם ציווה לחלק רק חלק מהעיזבון, ראשית ייטלו הזוכים את חלקם ממנו, כשהרכוש שיישאר לאחר מכן יחולק לכל היורשים על פי הדין.

המצווה יכול להוריש מנה, חלק או חלקים מסוימים מהעיזבון. הזוכה/היורש יכול להחליט כי אינו מעוניין במנה שאותה ציווה לטובתו המוריש, ובמקרה שכזה, יוכל להחליט לוותר את חלקו או על מנה שקיבל.

אם מדובר בצוואה, הרי שצד שזכה במנה או בחלק ממנה, רשאי לוותר על חלקו לטובתו של אדם אחר ספציפי שיירש את חלקו, אך אם מדובר בירושה, אדם יכול להסתלק מהירושה כולה, אך הפעם זה יהיה לטובת כל היורשים האחרים והמסתלק לא יוכל לבחור לטובת מי.

צוואה יכולה גם לכלול הוראות לגבי נכס עתידי, בין אם מדובר בנכס חדש שיירכש בעתיד או בנכס שייקנה כחלופה לנכס אחר. לדוגמה, אם הורה מוריש לילדיו דירה, חשוב שיורה מה ייעשה אם זו תימכר – האם הם לא יקבל כלום או שיקבלו פיצוי כספי/דירה חלופית שתיקנה תמורתה.

חשוב לציין כי אי אפשר לחלק בצוואה קופות גמל ופנסיה. אלה מחולקות בהתאם להוראות המוטבים בקרן, ולכן, אם ברצון המוריש לכלול אותן בצוואה, עליו לכתוב זאת מפורשות וליידע את הקרן אחרי הכנת מסמך הציווי ולעדכן את רשימת המוטבים.

שימו לב, זכויות פנסיוניות למינהן, אינן חלק מעיזבונו של אדם ועל כן, אם המוריש חייב כספים לנושים, ואלו יבקשו להיפרע מהעיזבון, הרי שכל הזכויות הפנסיוניות של אדם, הינן מחוץ לעיזבון והנושים לא יוכלו להיפרע מהזוכים הרשומים כמוטבים בקופות גמל ופנסיה או ביטוחי מנהלים.

מה עוד אפשר לצוות?

מעבר למה שצוין לעיל, בעניין רכוש, מיטלטלין, נכסי דלא ניידי, מניות, כספים, וכדו', רשאי אדם לבקש למנות אדם אחר כאפוטרופוס במקומו לילדו או לאדם בוגר שאינו כשיר משפטית ונמצא באחריותו של המוריש. אין הכוונה כי מעתה והלאה יוכל כל אדם להעביר את האפוטרופסות ממנו בירושה לאחר, אלא מדובר בעיקר על מכתב כוונות ורצון עז כי בית המשפט יתחשב בבקשתו של המוריש ויבחן אותה מול טובתו של החסוי או הקטין ויוכל ללמוד מבקשתו של המוריש את החשיבות במינוי אדם אחר כאפוטרופוס לילדיו. לרוב ניתן למצוא בקשות כגון דא, במקרים שבהם מדובר בהורה עצמאי (יחידני), שמגדל את ילדיו לבד, מבלי עזרה של בן זוג או של הורה נוסף, או כאשר יש חשש אמיתי כי בהעדר מינוי אפוטרופוס לילדים לאחר מותו של המצווה, ינותקו אלו מבני המשפחה של המצווה.

מי הם היורשים?

יורש יכול להיות:

• אדם פרטי.
• ילדים שנולדו בתוך 300 יום מפטירת המצווה.
• תאגיד (אם צוין באופן מפורש בצוואה, לעולם לא מכוח דין).
• המדינה עצמה.

יורש לא יכול להיות:

• מי שהורשע בפלילים עקב מעורבות בפטירת המוריש או בניסיון לגרום לפטירתו, אף אם הוזכר בצוואתו של המנוח.
• מי שהורשע בפלילים בהסתרת צוואה אחרונה של המנוח, זיופה, או ניסיון לעשות אחד מהם.

כמובן, רבים עורכים צוואות במקביל לבני הזוג שלהם, מה שנקרא ״צוואה הדדית״, אשר מעגנת את יכולת ההסתמכות שלהם על אופן חלוקת הרכוש המשותף לאחר מותו של אחד או אחת מהם. צוואה הדדית שונה מהסכם ממון, למשל, מכיוון שניתן לחלק רכוש וזכויות לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג אך ורק באמצעות צוואה. מכאן, שהסכם חלוקת רכוש או זכויות על פי הסכם ממון אינו תקף לאחר המוות, מה שממחיש את החשיבות בעריכת צוואה במקביל להסכם ממון.

כיצד מוציאים צוואה אל הפועל?

לאחר פטירת המצווה, יגיש יורש או צד מעוניין – למשל, מנהל עיזבון או נושה – בקשה למתן צו קיום צוואה ובהעדרה, לצו ירושה. בקשה זו יכולה שתוגש לרשם הירושה או לחלופין, לבית הדין הרבני, (רק בתנאי שישנה הסכמה מלאה בין כל היורשים). אז ייבחן תוקפה לפי הקריטריונים שציינו לעיל, ובמידה ואלו מתקיימים, יינתן הצו.

מעבר לקריטריונים בחוק, מתן הצו תלוי באי קיומן של התנגדויות לקיומה של הצוואה. כך, צד שרואה עצמו כנפגע מהצוואה, יכול להגיש התנגדות למתן צו כאמור כל עוד זה לא ניתן, למשל בטענה שהיא נערכה שלא לפי הצורה הקבועה בחוק (יסוד צורני) או, חמור מכך, מכיוון שהיא נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת (יסוד מהותי), או אף חמור מכל, כי מדובר בצוואה שזויפה על ידי המבקש לקיימה.

עו"ד ומגשר מיכאל אברם מתמחה בדיני משפחה, גירושין, ירושות וצוואות, מקרקעין, תחומים אזרחיים ועוד. ניסיונו הנרחב בתחומים שונים נותן ללקוחותיו ערך מוסף משמעותי. מוזמנים ליצור קשר בטלפון 052-2555450 או לפנות בדוא"ל: michael@avram-law.co.il